דף הבית / בלוג / בלוג : מה ידוע לנו על דו לשוניות? דנה סמילין, קלינאית תקשורת

אז מה את ממליצה? או מה ידוע לנו על דו לשוניות  מאת דנה סמילין, קלינאית תקשורת

לפני שאתחיל, חידה:
מה משותף לילדים הבאים?

–          א', המטופל הראשון שלי בהתפתחות הילד. ילד בן 3:6 עם אוטיזם שמאוד אהב צורות ובמיוחד כוכבים.

–          ש', ילד מקסים בן 5:6 עם דיספרקסיה וורבלית, בעל דמיון עשיר ויכולות טכניות גבוהות.

–          ל', ילדה בת 2:6 עם איחור התפתחותי, מתגוררת עם הוריה במקסיקו והגיעה לארץ לאבחון.

–          מ', ילדה אנרגטית ונבונה בת 5, מטופלת אצלי בשל איחור משמעותי בהבעת שפה.

–          ע', ילד בן שנתיים עם התפתחות תקינה, שהגיע אליי להערכה ולייעוץ ביוזמת אימו.

תשובה: ילדים אלו הם דו לשוניים, חשופים לשתי שפות. בנוסף, ההורים של כל הילדים התלבטו בשלב זה או אחר במהלך ההתפתחות באיזו שפה או שפות כדאי לדבר עם ילדיהם, והאם דו לשוניות הינה הבחירה הנכונה להם.

סיטואציה זו, שבה הורים מתלבטים ושואלים לדעתנו, מאוד שכיחה במהלך היום יום שלנו:
יושב מולנו זוג הורים, שנתן לנו את הזכות להכנס לעולמם, לשמוע על חוויות היום יום שלהם ועל מה שמטריד אותם. ואז מגיעה השאלה הגדולה – "אז מה את ממליצה?". שאלה שהתשובה אליה נושאת אחריות כה גדולה ויכולה להשפיע על המשך החיים של הזוג וילדיהם.
במקרה של הורים שמתלבטים בנושא של דו לשוניות ובחירת השפה שבה ידברו עם ילדיהם, האחריות גדולה וכבדה עוד יותר. כי שפה היא לא רק דיבור, אלא דרך התקשורת שלנו עם העולם. לשפה יש קשר ישיר לזהות האדם, כיצד האדם מגדיר את עצמו ולאיזו חברה ותרבות הוא משתייך. שפה מחברת אותנו לשורשים ולמקורות שלנו, לילדות, לזכרונות הילדות ולניחוח הרגשי שאופף אותם. אני חייבת להודות כי לאחרונה, בעקבות הולדתה של בתי, הבנתי בצורה עמוקה יותר את הקשר הרגשי שיש לשפת האם. אלה שירי הילדות ששמעת בילדותך, וכעת אתה שר לילדיך. אלה הערכים שהקנו לך והתרבות שגדלת עליה. אלה הספרים והסיפורים ששמעת אין ספור פעמים בילדותך, וכעת הגיע תורך להקריא (מאותם העמודים הישנים אם התמזל מזלך ואוצר זה נשמר… ).

Russian books

אוצר שמצאתי בבית הוריי: ספרי הילדות שלי בשפה הרוסית!

לכן, כשהורים שואלים אותנו שאלות הקשורות לדו לשוניות ולבחירת השפה או השפות בבית, יש לתשובה אחריות כה כבדה שמחייבת תשובה זהירה ומנומקת.

 

אז מה הן העובדות המחקריות הידועות על דו לשוניות? קודם כל חשוב להפריד בין שני מצבים של דו לשוניות:
דו לשוניות סימולטאנית – שתי השפות נרכשות בו זמנית, מלידה או מגיל מאוד צעיר.
ודו לשוניות עוקבת – השפה השנייה נרכשת לאחר שכבר יש יכולות שפתיות בסיסיות בשפה הראשונה.

בדו לשוניות סימולטאנית – לא אמור להיות איחור ברכישת שתי השפות.
נמצא כי בשלבים המוקדמים של רכישת השפה ילדים דו לשוניים סימולטאניים אינם שונים מילדים שרוכשים שפת אם אחת. למשל, לא נמצאו הבדלים בגיל תחילת המלמול, מאפייני המלמול, רכישת המילים הראשונות ואף במועד שבו הילדים מתחילים לצרף מילים למבעים. בתחום הלקסיקון, אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בכל אחת מן השפות קטן יותר מאשר אוצר המילים של ילדים חד לשוניים. עם זאת, כשבודקים את סך כל המילים בלקסיקון, בשתי השפות יחד, הוא זהה בגודלו ללקסיקון של ילדים חד לשוניים.

בדו לשוניות עוקבת – תהליך הרכישה התקין של השפה השנייה הוא הדרגתי ונמשך זמן רב.
בניגוד לדעה הרווחת כי ילדים רוכשים שפה מהר וכמו ספוג, בפועל התהליך הוא איטי והדרגתי.
נמצא כי ילדים דו לשוניים עוקבים מגיעים לשליטה טובה בשפה השנייה בממוצע רק לאחר כ- 2-5 שנים מתחילת החשיפה. במהלך הרכישה יכולות להופיע שגיאות לשוניות, שימוש במבעים קצרים ובלקסיקון שאינו ספציפי. בשלב זה של הרכישה ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בילד עם לקות שפתית, כשבפועל מדובר בתהליך התפתחותי תקין של רכישת שפה שנייה.
כיצד נבחין בין השניים, בין ילד דו לשוני עם התפתחות תקינה הזקוק להמשך חשיפה, לבין ילד לקויי שפה?
ילד לקוי שפה – יתקשה בכל השפות שירכוש. לכן כדי לבצע אבחנה מבדלת, חשוב לשאול את ההורים לגבי היכולות השפתיות בשפה הראשונה, ולשאוף לבצע אבחון דו (או רב) לשוני, שמקיף וכולל את כל השפות של הילד (במידת הצורך בעזרת מתורגמן).

ומה לגבי ילדים שאובחנו כלקויי שפה? במחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ילדים חד לשוניים לקויי שפה לילדים דו לשוניים לקויי שפה. החוקרים מסכמים ומדגישים כי גם ילדים לקויי שפה יכולים לרכוש שתי שפות, והם אינם שונים ביכולות שלהם מילדים חד לשוניים לקויי שפה. יש לציין כי המחקרים שפורסמו בדקו בעיקר ילדים דו לשוניים דוברי ספרדית-אנגלית וצרפתית-אנגלית. בעבודת התזה שלי חקרתי ילדים דו לשוניים לקויי שפה דוברי רוסית-עברית, ובדקתי כיצד הם מספרים סיפור בהשוואה לילדים חד לשוניים לקויי שפה, ובהשוואה לילדים דו לשוניים עם התפתחות תקינה. מצאתי ממצאים דומים: ילדים דו לשוניים עם התפתחות תקינה הצליחו יותר במטלה של הפקת סיפור מילדים לקויי שפה, חד ודו לשוניים. לקויי השפה בשתי הקבוצות התקשו באותה המידה לספר סיפורים פרוקודטיביים וארוכים, להשתמש במבני סיפור מאוחרים, בקשרים תחביריים ובאמצעי הערכה.
בהמשך למחקר בתחום, גם ההמלצות העדכניות שפורסמו על ידי שני ארגונים עולמיים של קלינאי התקשורת (IALP   ו(CALSPA- , תומכות בשימור ושיפור של שתי השפות, גם במקרים בהם קיימת לקות שפתית.
למסקנות זהות הגיעו גם כשחקרו ילדים דו לשוניים עם אוטיזם – כקבוצה, לא נמצא הבדל בשפה של ילדים דו לשוניים עם אוטיזם לעומת ילדים חד לשוניים עם אוטיזם.

ומהן ההמלצות לגבי טיפול בילדים דו לשוניים? כשילדים דו לשוניים, שאובחנו גם כבעלי לקות שפה / אוטיזם / או קושי אחר בשפה ובדיבור, מגיעים לטיפול של קלינאית תקשורת, עולה השאלה האם לטפל בשתי השפות? או לחילופין בשפה אחת? ואם באחת, באיזו שפה לבחור?
כדי לענות על שאלות אלו, קודם כל חשוב לדעת כי אין הוכחה לכך שטיפול דו לשוני יעיל פחות מטיפול חד לשוני, או כי הוספה של שפה נוספת, לטיפול בילדים דו לשוניים, מובילה ללמידה איטית יותר של השפות. ההיפך הוא הנכון, שילוב של שפת האם בטיפול מוביל ללמידה מהירה יותר של מושגים בשפה השנייה, למיקוד רב יותר במטלה ולידע רחב יותר. בהתערבות דו לשונית חל שיפור בו זמנית בשתי השפות של הילדים (בניגוד לשיפור באחת מן השפות בלבד, בטיפול החד לשוני) ובכך מתאפשרת תקשורת לשונית טובה יותר הן בסביבת הבית והן במסגרת החינוכית.
כלומר, טיפול דו לשוני בילדים דו לשוניים, נמצא יעיל באותה המידה כמו טיפול חד לשוני בילדים דו לשוניים, ובחלק מהפרמטרים אף יעיל יותר.
אז מה בכל זאת אפשר להמליץ להורים דו לשוניים שמתלבטים בשאלה – באיזו שפה לדבר?בעיני חשוב שהחלטה חשובה מעין זו תשאר בידי ההורים. מתפקדינו כאנשי מקצוע ליידע בעובדות שידועות לנו, ולהמשיך להדריך לחשיפה שפתית מגוונת ועשירה. אבל על ההורים לבחור באיזו שפה לגדל את ילדיהם, איזו שפה הכי "זורמת", הכי נוחה להם, והכי חשוב – איזו שפה מחברת אותם לשורשים, לילדות ולתרבות שגדלו עליה.

 

דנה סמילין, קלינאית תקשורת, מומחית לדו לשוניות
תואר שני (MA) בבלשנות קלינית (תזה בנושא דו לשוניות)
מנהלת קליניקה התפתחותית לילדים ברעננה, "צעדים שלובים"

 

מקורות עיקריים והמלצות להמשך קריאה:

ערמון-לוטם, ש. (2011). להיות ילד דו לשוני: מיתוסים בראי המחקר. אקדמיה, כתב העת של ועד ראשי האוניברסיטאות, 22, 16-20.

Gutiérrez-Clellen, V. F., Simon-Cereijido, G., & Wagner, C. (2008). Bilingual children with language impairment: A comparison with monolinguals and second language learners. Applied Psycholinguistics, 29, 3-19

Paradis, J., Genesee, F., &Crago, M. (2011). Dual language development and disorders: A handbook on bilingualism and second language learning (2nd Edition). Baltimore, MD: Brookes.

Thordardottir, E. (2010). Towards evidence-based practice in language intervention for bilingual children. Journal of Communication Disorders, 43(6), 523-537.