דף הבית / בלוג / בלוג : רכישת משמעות לקסיקאלית אצל ילדים עם ASD

שלום לכולם,

אני רוצה להשתמש באפשרות שניתנה לי לכתוב בבלוג המיוחד הזה, כדי לחלוק אתכם נושא שמעניין אותי מאוד לאחרונה. במסגרת עבודתי עם פעטוות וילדים המאובחנים עם ASD, במסגרת מעון יום שיקומי "גן פעוטות" של העמותה לילדים בסיכון, ובקליניקה הפרטית, נתקלתי אצל חלק מהם בשגיאות שיום מפתיעות.

נתחיל ישר בדוגמאות:

  IMG_3689-2

את הקסילופון בתמונה למעלה שיים ילד כבן שנתיים וחצי, שנמצא בתחילת השלב הדקדוקי המוקדם של רכישת השפה, כ"אוטובוס". אותו ילד קרא לרעשן בתמונה למטה "בלון" בעוד הוא אוחז את הרעשן בידו ואינו מרעיש בו.

IMG_3688-2

ילד אחר, כבן שנתיים וחצי, גם הוא בתחילת השלב הדקדוקי המוקדם, קרא למכונת הכביסה שבתמונה "אקורדיון".

כביסה

ילד כבן חמש, הנמצא בטיפולי, קרא לשועל מהסיפור "הטיול של רוזי" "ציפור", כששאלתי אותו מה השועל עושה, הוא ענה "עף".

שועל

את הדוגמאות התחלתי לאסוף לאחר שפגשתי ילד עם ASD (זה מהדוגמה של מכונת הכביסה),ששיים שמות עצם תוך הישענות כמעט מוחלטת על מאפיינים צורניים. בתחילת הטיפול עלה בי חשד לבעיה בזיהוי חפצים על ידי מערכת הראייה. לאחר שבחנתי את יכולת ההבחנה שלו בין פריטים דומים ויזואלית בסט סגור, מטלה שהוא ביצע בהצלחה מרובה, הבנתי שהקושי טמון, ככל הנראה, באופן בו הוא רוכש את משמעות המילים, ואז גם הבחנתי בתופעה זו אצל מספר ילדים נוספים.

נראה כי הילדים בדוגמאות שאספתי שיימו את החפצים בהם שיחקו על-פי מאפיינים ויזואלים קונקרטיים. לרוב הם נשענו על צורתם החיצונית של הפריטים, או על חלקים מצורתם, מבלי להתייחס לתכונות אחרות, כמו הפונקציה, המיקום שלהם, החוויה שהם מאפשרים והקשר שלהם עם פריטים אחרים.

בספר "והילד אומר" ובמאמרה של פרופסור אתי דרומי "Old data- new eyes: Theories on word meaning acquisition" מפורטות תיאוריות העוסקות ברכישת משמעות לקסיקאלית אצל ילדים עם התפתחות תקינה. רכישת המשמעות מתוארת כתהליך של מעבר משימוש במילים כתוויות המייצגות חפץ בודד עד ליצירת מושג מופשט. במהלך רכישת המשמעות, חלק מהילדים עושים שימוש ב"הרחבת יתר" ו"צמצום יתר", תהליכים הקשורים בהבנה לא מושלמת של התכונות המבחינות בין מילים שונות. למשל, ילדים עשויים לקרוא לכל החיות "כלב". הרחבות היתר יכולות להיות תלויות בתכונות כמו צורה, גודל, צליל, או פונקציה. השליטה במילה ובמשמעותה התקינה קורית לאחר שהילד רוכש ידע על תכונות נוספות, ויוצר מושג, הפשטה רעיונית של המילה. תהליך זה מתרחש במהלך השלב החד-מילי.

בדוגמאות שהבאתי מהטיפול בילדים עם ASD ניתן אולי להבחין בתהליך של  "הרחבת יתר": לפי צורתו המאורכת של הקסילופון, והגלגל המוצמד אליו, הילד החליט לקרוא לו אוטובוס. לרעשן יש צורה המזכירה בלון. במכונת הכביסה, במיוחד אם נטה אותה על צידה, נוכל להבחין בצורת תיבה לצד שיפוע עם כפתורים, ממש כמו באקורדיון. השועל בתמונה ממוקם באויר כמו ציפור שעפה.

לצד ההסבר כי הדוגמאות שהבאתי מהטיפול יכולות לבטא תהליך של "הרחבת יתר", דוגמאות אלו גם מזמינות את השאלה: האם ילדים עם התפתחות תקינה היו שוגים כך או אולי אחרת? חוקרים שונים הסבירו את "הרחבת היתר" של ילדים עם התפתחות תקינה בדרכים שונות. יש הטוענים כי "הרחבת היתר" מתבססת על הפונקציונליות של המילה, קיימת טענה כי המילים הראשונות מייצגות אירועים באופן הוליסטי, ותיאוריה נוספת מסבירה כי הילד יוצר לעצמו "אבטיפוס" על-פי תכונה בולטת, ונעזר בו כדי לתאר ישויות אחרות. הילדים שטופלו אצלי התקשו להשען על הפונקציה (הילד אחז את הרעשן בידו ולא הרעיש בו), על האירוע (השועל שרודף אחרי התרנגולת), ועל "אבטיפוס" (התרנגולת בתמונה דומה יותר לציפור מאשר השועל).

אני לא מכירה מחקרים שניסו למפות ולהשוות בין השגיאות שעושים ילדים עם ASD לבין אלו שעושים ילדים עם  התפתחות תקינה במהלך רכישת המשמעות הלקסיקאלית (אשמח לקבל הפניות רלוונטיות) איסוף של עדויות מסוג זה והשוואתן להתפתחות התקינה יוכל אולי ללמד אותנו על מאפייני המפגש של חלק מהילדים עם ASD עם אוצר המילים היומיומי. מפגש זה ככל הנראה מתאפיין בקושי לקלוט מידע משמעותי, מרכזי, שלא כמו ילדים עם התפתחות תקינה שבמפגש יחיד עם המילה אוספים עליה מידע רחב ושימושי.

לדעתי, הדוגמאות מחדדות את הצורך של ילדים עם ASD להחשף לשפה ולרכוש אותה בתוך הקשר תקשורתי, ומתוך התנסות היוצרת קשרים בין מילים, ומבליטה את תכונותיה המשמעותיות של כל מילה.

לסיום: טמפל גרנדין, האישה המפורסמת ביותר בעולם עם אוטיזם,  תיארה במסגרת הרצאה בTED את צורת החשיבה שלה כחשיבה לא מילולית, אלא ויזואלית, חשיבה בתמונות. היא סיפרה שכאשר היא שומעת מילה צצות במוחה באופן אסוציאטיבי תמונות שונות של החפץ, כמו במנוע החיפוש של גוגל (להרצאה המלאה) אני רואה קשר בין דבריה לבין הדברים שהעליתי כאן.

עדי בלכמן סופר,

קלינאית תקשורת

MA התפתחות הילד ייעוץ לגיל הרך

Aduda1304@gmail.com

  1. 2014-02-23

    עדי שלום
    בפוסט שלך את מעלה את נושא השיום ואת הפרשנות לחפץ שהילד נותן.
    האם רק במקרה בחרת חפצים עם הרבה כחול וצהוב? צבעים מאד ברורים וחזקים? שואלת את עצמי האם ההעדפה של צבעים מסויימים משפיעה על תשומת הלב הלקסיקלית?

Write a comment:

*

Your email address will not be published.