הקוד האתי

הקוד האתי של קלינאי התקשורת בישראל, גרסת 2019

לקריאת הקוד האתי המלא:

עבודתם המקצועית של קלינאי התקשורת מזמנת מצבים המעוררים קונפליקטים ערכיים, ובהם נדרשים קלינאי התקשורת לשקול היטב ערכים מוסריים שונים ולהכריע ביניהם. לפיכך, מוטל על קלינאי התקשורת לטפח ערנות ורגישות ערכית, לפתח ולשכלל כלים ודפוסים אישיים של בחינת דילמות מוסריות והליכים של קבלת החלטות במצבי קונפליקט, ולהיות בקיאים בכללי האתיקה המקצועית.

האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת מחוייבת לקידום השיח האתי וההתנהלות האתית וכן להעלאת המודעות אצל קלינאי התקשורת לכללי האתיקה ולחשיבותם.

מתוך כך הקמנו מערכת תמיכה שתסייע לקלינאי התקשורת ולמטופליהם, תכוון אותם במצבים של דילמות מוסריות, ותפעל כמיטב יכולתה להבטיח שקלינאי התקשורת בישראל ישמרו את כללי האתיקה ואת מערכת הערכים והעקרונות המגדירים את אחריותם ואת התנהלותם הראויה של קלינאי התקשורת בישראל.

ועדת האתיקה, יצרה טופס מקוון באמצעותו ניתן לפנות לועדה ולבקש את חוות דעתה.

חברי הועדה: לירן אהרון – יו”ר, ד”ר אריאלה נחמני, מירב אנגל, ג’ודי בליינדר, דבי קסטל, מימי גרסטנפלד, פרופ’ רחלי ניסנהולץ – גנות – יועצת לועדה.

הטופס מיועד לקלינאי תקשורת וכן למטופל/ת של קלינאי/ת תקשורת, או בן/בת משפחה של מטופל/ת אשר יש להם תלונה או בקשה לבדוק התנהלות במישור האתי.

הפניות נבדקות אחת לשבועיים והועדה עושה ככל יכולתה לספק חוות דעת בתוך שבועיים מקבלת הפניה (עד חודש משליחתה).

במידה והפניה דחופה ע”פ שיקול דעתו/ה של הקלינאי/ת, ונדרשת התייחסות מהירה יותר, יש לפנות למייל הראשי של הועדה ולציין שמילא/ה טופס פניה לועדת אתיקה.

מנוע חיפוש מונחה בקוד האתי

ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר את מידת החשיפה שתתרחש עם פרסום המחקר, ולבקש את הסכמתם בכתב.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להציג בפני המשתתפים את האמצעים שיינקטו כדי להגן על המידע והנתונים שייאספו במהלך המחקר וכדי להבטיח את חשאיותם.

א. על קלינאי תקשורת העוסק במחקר להגן על הפרטיות, החשאיות והחיסיון הרפואי של המשתתפים במחקר.

ד. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמת ההורים או האפוטרופוסים של משתתף קטין, ולקבל את הסכמת המשתתף אם הוא בגיר.

ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר, שהם יכולים לבחור שלא להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותם במחקר בכל שלב, בלי שתיפגע כל זכות שלהם, לרבות הזכות לקבל טיפול.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמתו של קטין המשתתף במחקר, בהתאם לגילו ולכישוריו המתפתחים.

א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל בכתב הסכמה מדעת של כל משתתף בגיר וכשיר.

ג. קלינאי תקשורת העוסק במחקר יפעל בהתאם לעקרונות המקובלים בקהילה הבין לאומית, בהתאם לכללים ולנהלים הנוהגים במחקר בישראל ובהתאם לכללים שהציבו ועדות האתיקה במחקר.

ב. על קלינאי התקשורת להימנע מגרימת נזק או סבל לא הכרחי למושאי המחקר הנבדקים במסגרת מחקרו.

א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להימנע ממחקר שיש סבירות גבוהה כי יהיו בו, בתוצאותיו או בהשלכותיו, משום גרימת נזק גדול יותר הרבה יותר מהתועלת למטופלים, לחברה, לאיכות הסביבה או לדורות הבאים.

ד. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים המתאימים אם נגרם לנחקר נזק ישיר או עקיף בתהליך המחקר.

ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להיות מודע לאינטרסים ולשיקולים זרים העלולים להשפיע על המחקר, ולמנוע זאת.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לנתח את תוצאות המחקר במקצועיות וביושר מקצועי ואקדמי, ולא להטות את ניתוח התוצאות או את הדיון בהן.

א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לדייק בהצגת שיטות המחקר שהשתמש בהן לביצוע המחקר ובתיאור התוצאות שהתקבלו.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להעריך נתונים וחומרים, שלו ושל אחרים, ללא פניות.

א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לכבד את תרומתם ואת קניינם הרוחני של חוקרים והוגים אחרים, ולדייק בחלקם ובתרומתם של אנשים נוספים שהשתתפו במחקר ותרמו לו או לפרסומו.

על קלינאי התקשורת לסייע בחלוקה הוגנת של משאבים טיפוליים, וכן לפעול לתיקון חלוקת משאבים שאינה צודקת במקום עבודתו.

ד. על קלינאי התקשורת לשמור על הופעה וסגנון דיבור המכבדים את המקצוע ואת מקום העבודה.

ג. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים המוסמכים על מצבים שבהם המטופל נמצא בסכנה או אם יש חשש שהוא נפל קרבן לניצול או להתעללות.

ב. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים מוסמכים במקום עבודתו או למעסיקיו על כשל טיפולי או על כשל אחר, על פי ההוראות הנדרשות בחוק, בתקנות ובנהלים.

אחרות כדוגמת השפעת אלכוהול, סמים, חומרים ממכרים, חומרים משני מצב תודעה וכדומה.

א. על קלינאי התקשורת לדווח למקום עבודתו ולמעסיקיו, ולהימנע מטיפול אם יכולתו המקצועית נפגעה חמורות, מסיבות רפואיות, אישיות או

על קלינאי התקשורת להגן על פרטיות המטופל, על החיסיון הרפואי ועל הסודיות הרפואית, בהתאם לחוק ובהתאם לנוהלי מקום העבודה.

ה. קלינאי התקשורת יציג עצמו כ”קלינאי תקשורת” ויספק שירותים קליניים ושיקומיים במקום העבודה, רק אם ברשותו תעודת הכרה במעמד המקצועי.

ד. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מעסיקיו ובפני מקבלי השירות במקום עבודתו, באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.

ג. על קלינאי התקשורת להכיר במגבלות הידע שלו, ולהימנע מהצגת עמדה מקצועית במקום עבודתו ובפני מעסיקיו, כשאין בידו הידע הנדרש.

ב. על קלינאי התקשורת להימנע מלשנות את עמדתו המקצועית בגלל לחצים ואינטרסים שאינם מתבססים על החלטות מקצועיות.

א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא עמדה זו בבירור ובמהימנות, הן בכתב הן בעל פה, מקום עבודתו, בפני מעסיקיו ובכל פורום אחר.

על קלינאי התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות המקצועי והמנהלי במקום עבודתו, כדי לספק את השירות המקצועי והיעיל ביותר ולהיטיב עם המטופל.

על קלינאי התקשורת להימנע מגרימת נזק למקום עבודתו ולמעסיקיו, אך בה בעת לשמור על היושרה המקצועית ועל טובתו של המטופל.

ב. על קלינאי התקשורת להימנע במידת האפשר מניגוד אינטרסים בין טובת המטופל ובין טובת מקום העבודה, ולעשות את המיטב לגשר ביניהם. במצב של ניגוד אינטרסים בלתי נמנע, על קלינאי התקשורת לתת משקל משמעותי ומכריע לאינטרס של המטופל, וליידע את מקום עבודתו ואת מעסיקיו.

א. על קלינאי התקשורת לסייע למטופל כמיטב יכולתו לקבל את הטיפול הטוב ביותר. אם הוא מכיר מקום אחר שיעניק טיפול טוב יותר או מתאים יותר למטופל, עליו ליידע את המטופל על אפשרות זו ולהפנותו לגוף מטפל אחר, בתיאום עם מקום עבודתו ועם מעסיקיו.

ג. על קלינאי התקשורת להכיר בגבולות הידע והניסיון שברשותו, ולפנות לקבלת ייעוץ והדרכה במידת הצורך, כדי לספק את השירות המקצועי ביותר.

ב. על קלינאי התקשורת לטפח ולפתח את כישוריו המקצועיים והטיפוליים ולהתעדכן במידע חדש ובשיטות אבחון וטיפול חדשות, בכל שנות עבודתו, כדי לספק שירות מקצועי מיטבי.

א. על קלינאי התקשורת לספק שירות מקצועי במקום עבודתו. שירות זה ישקף מומחיות, ידע מקצועי מעמיק ונרחב ומיומנות מקצועית.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להעריך את הישגיהם של מודרכיו, ולתאר להם את מצבם לאשורו במקצועיות ובדרך ארץ.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להיות אחראי על איכות ההדרכה שלו ועל תוצאותיה, ולדווח לגורמים הרלוונטיים על כשל או אי הצלחה במתן ההדרכה.

על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע ממעורבות כלשהי בתרמית בעת ההדרכה על מנת להשיג טובות הנאה.

על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לשמור על פרטיותם ועל כבודם של המודרכים, ולא לחשוף מידע שהתקבל עליהם במסגרת ההדרכה בפני מודרכים אחרים, עמיתים או אנשים זרים.

ג. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מלהעביר ביקורת על מודרכיו בפני מטופלים או בפני מודרכים אחרים.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לבטא ביקורת כלפי מודרכיו בכנות ובכבוד.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לנהוג עם המודרכים שלו בכבוד ובדרך ארץ.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע במסגרת פעילות ההדרכה, מאפליה בגין גזע, דת, לאום, מגדר, גיל, השתייכות פוליטית, העדפה מינית, מעמד חברתי, מוגבלות נפשית או פיזית וכיוצא באלה.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לגבש עמדה לגבי כישוריהם ויכולותיהם של המודרכים על ידו, ולתאר נאמנה, בעל פה או בכתב את עמדתו זו, ללא משוא פנים או העדפה.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מקיום יחסים אישיים מיניים או רומנטיים עם המודרכים על ידו, כל עוד הוא מדריכם.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להישמר מניצול בלתי הולם של מעמדו ושל סמכותו.

על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מהטעיית המודרכים.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להציג את עצמו, בפני הבאים לקבל הדרכה, באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לבטא ביושר לב את עמדתו המקצועית בפני המודרכים, בדרך המכבדת גם עמדות מקצועיות שונות משלו.

על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לשתף את המודרכים על ידו בידע ובניסיון שרכש, ולהקנות להם את הידע שברשותו בבירור ובדיוק ככל האפשר, כדי שיוכלו להשתמש בו נכון ולהיטיב עם מטופליהם.

על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להכיר בגבולות הידע והניסיון שברשותו, ובמידת הצורך להפנות את המודרכים על ידו לקבל ייעוץ והדרכה נוספים מקלינאי תקשורת בכיר או מומחה יותר או מאיש מקצוע אחר.

ד. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להתנהל מול המודרכים על ידו במקצועיות ובכבוד.

ג. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לוודא כמיטב יכולתו ובדרכים המקובלות, שמודרכיו בקיאים ומיומנים בחומרים שלימד, בטרם יאשר את כשירותם לטפל באחרים.

ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לטפח ולפתח את כישוריו המקצועיים והטיפוליים ולהתעדכן במידע חדש ובשיטות אבחון וטיפול חדשות, בכל שנות עבודתו, ולהביא אל ההדרכה ניסיון מקצועי, שיבטא מומחיות, ידע מעמיק ונרחב ומיומנות מקצועית.

א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לרכוש ידע בתחום ההדרכה.

על קלינאי התקשורת ליטול אחריות על איכות עבודתו הטיפולית ועל תוצאותיה, ולדווח לגורמים המקצועיים הממונים על כשל טיפולי במטופל.

ד. במקרה של אי הסכמה מקצועית בין עמיתים, יש לתאר את נקודות המחלוקת בפני המטופל, במקצועיות ובכבוד לדעות האחרות.

ג. על קלינאי התקשורת להימנע מלהעביר ביקורת על עמיתיו בפני עמיתים אחרים.

ב. על קלינאי התקשורת לבטא את הביקורת כלפי עמיתיו בפניהם, בכבוד ובדרך ארץ.

א. על קלינאי התקשורת להתייחס אל עמיתיו בכבוד ובאדיבות.

ב. על קלינאי התקשורת להיזהר מהטעיית עמיתיו.

א. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני עמיתים ואנשי מקצוע אחרים באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.

ב. על קלינאי התקשורת לשתף פעולה ולנהל שיג ושיח עם עמיתים במקום העבודה, כדי לקבוע עקרונות, לגבש נהלים לחלוקה צודקת והוגנת של המשאבים עבור כלל המטופלים.

א. על קלינאי התקשורת למסור מידע מדויק ומהימן למטפלים עמיתים קלינאי תקשורת או אנשי מקצוע אחרים בנוגע למטופל משותף, או בנוגע למטופל שטיפלו בו בעבר בכפוף לעיקרון של חיסיון רפואי.

א. על קלינאי התקשורת לנהל עם עמיתיו שיח מקצועי, שיבטא מומחיות, ידע מעמיק ונרחב, מיומנות וניסיון

ב. על קלינאי התקשורת להגן על פרטיותו של המטופל ובני משפחתו.

א. על קלינאי התקשורת לפעול בהגינות.

ג. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק בנוגע לידע, למומחיות ולניסיון שיש לו בהענקת הטיפול המוצע.

ב. על קלינאי התקשורת ליידע את המטופל אם הטיפול המוצע אינו מבוסס מחקרית או אם מדובר בטיפול ניסיוני.

א. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק ככל האפשר, על קיומם של טיפולים חלופיים, ולחשוף אותו לאמות מידה שיסייעו לו לבחון את החלופות השונות.

ב. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל או האפוטרופוס בכתב, בעל פה, ובמקרים המתאימים אף בהתנהגות, כדי להעביר מידע רפואי -על אודותיו לבני משפחתו, למטפלים או לכל צד ג’ אחר.

א. על קלינאי התקשורת לשמור על החיסיון הרפואי של המטופל ועל הסודיות הרפואית בדרך ניהול הרשומות הרפואיות, בשיחה עם עמיתים ועם זרים, בעת הוראה והדרכה ובפרסומים אקדמיים.

יא. על קלינאי התקשורת לשמור על הופעה נאותה ועל סגנון דיבור המכבדים את המטופלים.

י. על קלינאי התקשורת לאפשר, לבקשת המטופל, נוכחותו של אדם נוסף בחדר הטיפול בן משפחה, מלווה או איש צוות. –

ט. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של הורי מטופל קטין ואת זכותם לקבל החלטות טיפוליות הנוגעות בו בהתאם לאמונתם ולתפיסת עולמם, כל עוד אין החלטת ההורים פוגעת בטובתו.

ח. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל ואת זכותו ולקבל החלטות טיפוליות בהתאם לאמונתו ולתפיסת עולמו, אך בד בבד לשמור על יושרה מקצועית, ולבטא בבירור את עמדתו המקצועית.

ז. על קלינאי התקשורת לספק למטופל הכשיר וכן לאפוטרופוס או למיופה הכוח של משפחת המטופל הבלתי כשיר מידע מקיף וברור, כפי שנדרש – –בחוק זכויות החולה, כדי לאפשר לו להגיע להחלטה מדעת באשר לטיפול.

ו. על קלינאי התקשורת לקבל הסכמה מדעת למתן טיפול מהגורם המתאים )משפחה, אפוטרופוס טבעי, בפעול, או על ידי בית משפט( במקרים שהמטופל אינו כשיר לתת את הסכמתו לטיפול.

ה. על קלינאי התקשורת לכבד את זכותו של המטופל לסרב לטיפול, עם זאת להבהיר לו את המשמעות וההשלכות של סירוב לקבלת הטיפול המומלץ.

ד. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל בכתב או בעל פה או בכל דרך ברורה אחרת לקבלת הטיפול המוצע. – –

ג. על קלינאי התקשורת להציג בפני המטופל אנשי צוות נוספים שאיתם הוא בא במגע, בשמם ועל פי הגדרתם המקצועית.

ב. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל, ולסייע לו לקבל החלטות עצמאיות מתוך ידיעה ובחירה בנוגע לטיפול הניתן לו.

א. על קלינאי התקשורת להתייחס למטופל ולבני משפחתו בכבוד ובאדיבות.

ה. על קלינאי התקשורת להימנע מקיום יחסים אישים מיניים או רומנטיים עם המטופל כל עוד מתקיים ביניהם קשר מקצועי.

ד. על קלינאי התקשורת להישמר מניצול בלתי הולם של מקצועו, מעמדו וסמכותו.

ג. על קלינאי התקשורת להימנע ממעורבות בכל פעולה הקשורה למטופל ישירות או בעקיפין, על מנת להשיג טובות הנאה.

ב. על קלינאי התקשורת לנהוג במטופל ובבני משפחתו במקצועיות ובכבוד.

א. במקרה שקיים ניגוד אינטרסים בין בני המשפחה ובין המטופל, על קלינאי התקשורת לתת, במסגרת החוק, משקל משמעותי ומכריע לאינטרס המטופל ולטובתו.

ב. על קלינאי התקשורת להימנע ממתן טיפול אם קיים חשש סביר לפגיעה חמורה בתפקודו המקצועי, בשל סיבות רפואיות, אישיות או אחרות.

א. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מקבל השרות באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, תפקידיו ותאריו. נסיבות כאלו עלולות להתגבש, בין היתר, עקב השפעת אלכוהול, סמים, חומרים ממכרים, חומרים משני מצב תודעה וכדומה.

ג. על קלינאי התקשורת לנהוג בשקיפות. בכל מקרה של תקלה, טעות או אי הבנה בתהליך הטיפול ראוי ליידע את המטופל על כך.

ב. על קלינאי התקשורת לספק למטופל ולבני משפחתו מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למצבו, לטיפול המוצע, לסיכויי ההצלחה, לסיכונים ולסבל אפשרי ולפרוגנוזה של המטופל.

א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא את עמדתו המקצועית בדיוק ובאמינות, בכתב ובעל-פה, בפני המטופל ובני משפחתו ובכל פורום שמוצגת עמדתו.

ב. על קלינאי התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם קלינאי תקשורת ואנשי מקצוע אחרים, כדי להיטיב ולשפר את מצבו של המטופל.

א. על קלינאי התקשורת לעבוד במידת הצורך בשיתוף פעולה עם בני המשפחה של המטופל מתוך הכרה, בהתאם לגישה הטיפולית, בחשיבותם, בתרומתם ובמשמעותם להצלחת התהליך והרצף הטיפולי עם המטופל.

ד. על קלינאי התקשורת להיות אחראי לתקינות הציוד הטיפולי ובטיחותו.

ג. על קלינאי התקשורת להתייחס באכפתיות ובאמפתיות לסבל ולאי נוחות שחווה המטופל במהלך הטיפול. –

ב. על קלינאי התקשורת לצמצם ככל הניתן סבל בלתי נמנע.

א. על קלינאי התקשורת להיזהר מגרימת נזק או סבל ישיר או עקיף, למטופל.

ה. על קלינאי התקשורת להימנע ככל יכולתו מניגוד אינטרסים. במצב בלתי נמנע של ניגוד אינטרסים, על קלינאי התקשורת לתת משקל משמעותי ומכריע לאינטרס של המטופל.

מידע מקצועי

פיתוח מקצועי

הכנס השנתי

הדרכה

הקוד האתי