א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא עמדה זו בבירור ובמהימנות, הן בכתב הן בעל פה, מקום עבודתו, בפני מעסיקיו ובכל פורום אחר.
ה. קלינאי התקשורת יציג עצמו כ”קלינאי תקשורת” ויספק שירותים קליניים ושיקומיים במקום העבודה, רק אם ברשותו תעודת הכרה במעמד המקצועי.
ד. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מעסיקיו ובפני מקבלי השירות במקום עבודתו, באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לכבד את תרומתם ואת קניינם הרוחני של חוקרים והוגים אחרים, ולדייק בחלקם ובתרומתם של אנשים נוספים שהשתתפו במחקר ותרמו לו או לפרסומו.
ג. על קלינאי התקשורת להכיר במגבלות הידע שלו, ולהימנע מהצגת עמדה מקצועית במקום עבודתו ובפני מעסיקיו, כשאין בידו הידע הנדרש.
ב. על קלינאי התקשורת להימנע מלשנות את עמדתו המקצועית בגלל לחצים ואינטרסים שאינם מתבססים על החלטות מקצועיות.
ב. על קלינאי התקשורת להימנע ממתן טיפול אם קיים חשש סביר לפגיעה חמורה בתפקודו המקצועי, בשל סיבות רפואיות, אישיות או אחרות.
א. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מקבל השרות באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, תפקידיו ותאריו. נסיבות כאלו עלולות להתגבש, בין היתר, עקב השפעת אלכוהול, סמים, חומרים ממכרים, חומרים משני מצב תודעה וכדומה.
א. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני עמיתים ואנשי מקצוע אחרים באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.
