ד. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל בכתב או בעל פה או בכל דרך ברורה אחרת לקבלת הטיפול המוצע. – –
א. על קלינאי התקשורת לעבוד במידת הצורך בשיתוף פעולה עם בני המשפחה של המטופל מתוך הכרה, בהתאם לגישה הטיפולית, בחשיבותם, בתרומתם ובמשמעותם להצלחת התהליך והרצף הטיפולי עם המטופל.
ה. על קלינאי התקשורת לכבד את זכותו של המטופל לסרב לטיפול, עם זאת להבהיר לו את המשמעות וההשלכות של סירוב לקבלת הטיפול המומלץ.
ב. על קלינאי התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם קלינאי תקשורת ואנשי מקצוע אחרים, כדי להיטיב ולשפר את מצבו של המטופל.
ו. על קלינאי התקשורת לקבל הסכמה מדעת למתן טיפול מהגורם המתאים )משפחה, אפוטרופוס טבעי, בפעול, או על ידי בית משפט( במקרים שהמטופל אינו כשיר לתת את הסכמתו לטיפול.
א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא את עמדתו המקצועית בדיוק ובאמינות, בכתב ובעל-פה, בפני המטופל ובני משפחתו ובכל פורום שמוצגת עמדתו.
ז. על קלינאי התקשורת לספק למטופל הכשיר וכן לאפוטרופוס או למיופה הכוח של משפחת המטופל הבלתי כשיר מידע מקיף וברור, כפי שנדרש – –בחוק זכויות החולה, כדי לאפשר לו להגיע להחלטה מדעת באשר לטיפול.
ב. על קלינאי התקשורת לספק למטופל ולבני משפחתו מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למצבו, לטיפול המוצע, לסיכויי ההצלחה, לסיכונים ולסבל אפשרי ולפרוגנוזה של המטופל.
ח. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל ואת זכותו ולקבל החלטות טיפוליות בהתאם לאמונתו ולתפיסת עולמו, אך בד בבד לשמור על יושרה מקצועית, ולבטא בבירור את עמדתו המקצועית.
א. על קלינאי התקשורת להעניק טיפול ושירות מקצועי, אשר ישקפו מומחיות, ידע מקצועי מעמיק ונרחב ומיומנות מקצועית.
ג. על קלינאי התקשורת לנהוג בשקיפות. בכל מקרה של תקלה, טעות או אי הבנה בתהליך הטיפול ראוי ליידע את המטופל על כך.
ט. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של הורי מטופל קטין ואת זכותם לקבל החלטות טיפוליות הנוגעות בו בהתאם לאמונתם ולתפיסת עולמם, כל עוד אין החלטת ההורים פוגעת בטובתו.
ב. על קלינאי התקשורת לטפח ולפתח את כישוריו המקצועיים והטיפוליים, ולהתעדכן במידע חדש ובשיטות אבחון וטיפול חדשות בכל שנות עבודתו.
א. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מקבל השרות באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, תפקידיו ותאריו. נסיבות כאלו עלולות להתגבש, בין היתר, עקב השפעת אלכוהול, סמים, חומרים ממכרים, חומרים משני מצב תודעה וכדומה.
י. על קלינאי התקשורת לאפשר, לבקשת המטופל, נוכחותו של אדם נוסף בחדר הטיפול בן משפחה, מלווה או איש צוות. –
ג. על קלינאי התקשורת להכיר בגבולות הידע והניסיון שברשותו, ובעת הצורך לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה או להפנות את המטופל למטפל אחר )קלינאי תקשורת או בעל מקצוע אחר( שיוכל לסייע לו.
ב. על קלינאי התקשורת להימנע ממתן טיפול אם קיים חשש סביר לפגיעה חמורה בתפקודו המקצועי, בשל סיבות רפואיות, אישיות או אחרות.
