א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להימנע ממחקר שיש סבירות גבוהה כי יהיו בו, בתוצאותיו או בהשלכותיו, משום גרימת נזק גדול יותר הרבה יותר מהתועלת למטופלים, לחברה, לאיכות הסביבה או לדורות הבאים.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר, שהם יכולים לבחור שלא להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותם במחקר בכל שלב, בלי שתיפגע כל זכות שלהם, לרבות הזכות לקבל טיפול.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמתו של קטין המשתתף במחקר, בהתאם לגילו ולכישוריו המתפתחים.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להיות מודע לאינטרסים ולשיקולים זרים העלולים להשפיע על המחקר, ולמנוע זאת.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לנתח את תוצאות המחקר במקצועיות וביושר מקצועי ואקדמי, ולא להטות את ניתוח התוצאות או את הדיון בהן.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לדייק בהצגת שיטות המחקר שהשתמש בהן לביצוע המחקר ובתיאור התוצאות שהתקבלו.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לכבד את תרומתם ואת קניינם הרוחני של חוקרים והוגים אחרים, ולדייק בחלקם ובתרומתם של אנשים נוספים שהשתתפו במחקר ותרמו לו או לפרסומו.
ד. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמת ההורים או האפוטרופוסים של משתתף קטין, ולקבל את הסכמת המשתתף אם הוא בגיר.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להציג בפני המשתתפים את האמצעים שיינקטו כדי להגן על המידע והנתונים שייאספו במהלך המחקר וכדי להבטיח את חשאיותם.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר את מידת החשיפה שתתרחש עם פרסום המחקר, ולבקש את הסכמתם בכתב.
ג. קלינאי תקשורת העוסק במחקר יפעל בהתאם לעקרונות המקובלים בקהילה הבין לאומית, בהתאם לכללים ולנהלים הנוהגים במחקר בישראל ובהתאם לכללים שהציבו ועדות האתיקה במחקר.
