ג. על קלינאי התקשורת להכיר בגבולות הידע והניסיון שברשותו, ובעת הצורך לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה או להפנות את המטופל למטפל אחר )קלינאי תקשורת או בעל מקצוע אחר( שיוכל לסייע לו.
ב. על קלינאי התקשורת להימנע ממתן טיפול אם קיים חשש סביר לפגיעה חמורה בתפקודו המקצועי, בשל סיבות רפואיות, אישיות או אחרות.
א. במקרה שקיים ניגוד אינטרסים בין בני המשפחה ובין המטופל, על קלינאי התקשורת לתת, במסגרת החוק, משקל משמעותי ומכריע לאינטרס המטופל ולטובתו.
א. על קלינאי התקשורת לשמור על החיסיון הרפואי של המטופל ועל הסודיות הרפואית בדרך ניהול הרשומות הרפואיות, בשיחה עם עמיתים ועם זרים, בעת הוראה והדרכה ובפרסומים אקדמיים.
ב. על קלינאי התקשורת לסייע למטופל כמיטב יכולתו לקבל את הטיפול הטוב ביותר, גם כשמשמעות הדבר להפנותו למטפל אחר.
ב. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל או האפוטרופוס בכתב, בעל פה, ובמקרים המתאימים אף בהתנהגות, כדי להעביר מידע רפואי -על אודותיו לבני משפחתו, למטפלים או לכל צד ג’ אחר.
ג. על קלינאי התקשורת להימנע ממעורבות בכל פעולה הקשורה למטופל ישירות או בעקיפין, על מנת להשיג טובות הנאה.
א. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק ככל האפשר, על קיומם של טיפולים חלופיים, ולחשוף אותו לאמות מידה שיסייעו לו לבחון את החלופות השונות.
ה. על קלינאי התקשורת להימנע ככל יכולתו מניגוד אינטרסים. במצב בלתי נמנע של ניגוד אינטרסים, על קלינאי התקשורת לתת משקל משמעותי ומכריע לאינטרס של המטופל.
ה. על קלינאי התקשורת להימנע מקיום יחסים אישים מיניים או רומנטיים עם המטופל כל עוד מתקיים ביניהם קשר מקצועי.
ג. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק בנוגע לידע, למומחיות ולניסיון שיש לו בהענקת הטיפול המוצע.
