ה. על קלינאי התקשורת להימנע ככל יכולתו מניגוד אינטרסים. במצב בלתי נמנע של ניגוד אינטרסים, על קלינאי התקשורת לתת משקל משמעותי ומכריע לאינטרס של המטופל.
ה. על קלינאי התקשורת להימנע מקיום יחסים אישים מיניים או רומנטיים עם המטופל כל עוד מתקיים ביניהם קשר מקצועי.
ג. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק בנוגע לידע, למומחיות ולניסיון שיש לו בהענקת הטיפול המוצע.
ב. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל, ולסייע לו לקבל החלטות עצמאיות מתוך ידיעה ובחירה בנוגע לטיפול הניתן לו.
ג. על קלינאי התקשורת להציג בפני המטופל אנשי צוות נוספים שאיתם הוא בא במגע, בשמם ועל פי הגדרתם המקצועית.
ד. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל בכתב או בעל פה או בכל דרך ברורה אחרת לקבלת הטיפול המוצע. – –
א. על קלינאי התקשורת לעבוד במידת הצורך בשיתוף פעולה עם בני המשפחה של המטופל מתוך הכרה, בהתאם לגישה הטיפולית, בחשיבותם, בתרומתם ובמשמעותם להצלחת התהליך והרצף הטיפולי עם המטופל.
ה. על קלינאי התקשורת לכבד את זכותו של המטופל לסרב לטיפול, עם זאת להבהיר לו את המשמעות וההשלכות של סירוב לקבלת הטיפול המומלץ.
ב. על קלינאי התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם קלינאי תקשורת ואנשי מקצוע אחרים, כדי להיטיב ולשפר את מצבו של המטופל.
ו. על קלינאי התקשורת לקבל הסכמה מדעת למתן טיפול מהגורם המתאים )משפחה, אפוטרופוס טבעי, בפעול, או על ידי בית משפט( במקרים שהמטופל אינו כשיר לתת את הסכמתו לטיפול.
א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא את עמדתו המקצועית בדיוק ובאמינות, בכתב ובעל-פה, בפני המטופל ובני משפחתו ובכל פורום שמוצגת עמדתו.
ז. על קלינאי התקשורת לספק למטופל הכשיר וכן לאפוטרופוס או למיופה הכוח של משפחת המטופל הבלתי כשיר מידע מקיף וברור, כפי שנדרש – –בחוק זכויות החולה, כדי לאפשר לו להגיע להחלטה מדעת באשר לטיפול.
