ב. על קלינאי התקשורת לסייע למטופל כמיטב יכולתו לקבל את הטיפול הטוב ביותר, גם כשמשמעות הדבר להפנותו למטפל אחר.

ב. על קלינאי התקשורת לנהוג במטופל ובבני משפחתו במקצועיות ובכבוד.

ב. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל או האפוטרופוס בכתב, בעל פה, ובמקרים המתאימים אף בהתנהגות, כדי להעביר מידע רפואי -על אודותיו לבני משפחתו, למטפלים או לכל צד ג’ אחר.

ג. על קלינאי התקשורת להתאים את הטיפול, השירות ו/או ציוד, ולוודא שהם בעלי תועלת למטופל.

ג. על קלינאי התקשורת להימנע ממעורבות בכל פעולה הקשורה למטופל ישירות או בעקיפין, על מנת להשיג טובות הנאה.

א. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק ככל האפשר, על קיומם של טיפולים חלופיים, ולחשוף אותו לאמות מידה שיסייעו לו לבחון את החלופות השונות.

ד. על קלינאי התקשורת להעמיד את המטופל וטובתו במרכז עשייתו המקצועית.

ד. על קלינאי התקשורת להישמר מניצול בלתי הולם של מקצועו, מעמדו וסמכותו.

ב. על קלינאי התקשורת ליידע את המטופל אם הטיפול המוצע אינו מבוסס מחקרית או אם מדובר בטיפול ניסיוני.

ה. על קלינאי התקשורת להימנע ככל יכולתו מניגוד אינטרסים. במצב בלתי נמנע של ניגוד אינטרסים, על קלינאי התקשורת לתת משקל משמעותי ומכריע לאינטרס של המטופל.

ה. על קלינאי התקשורת להימנע מקיום יחסים אישים מיניים או רומנטיים עם המטופל כל עוד מתקיים ביניהם קשר מקצועי.

ג. על קלינאי התקשורת לספק למטופל מידע אמין ומדויק בנוגע לידע, למומחיות ולניסיון שיש לו בהענקת הטיפול המוצע.

א. על קלינאי התקשורת להיזהר מגרימת נזק או סבל ישיר או עקיף, למטופל.

א. על קלינאי התקשורת להתייחס למטופל ולבני משפחתו בכבוד ובאדיבות.

א. על קלינאי התקשורת לפעול בהגינות.

ב. על קלינאי התקשורת לצמצם ככל הניתן סבל בלתי נמנע.

ב. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל, ולסייע לו לקבל החלטות עצמאיות מתוך ידיעה ובחירה בנוגע לטיפול הניתן לו.

ב. על קלינאי התקשורת להגן על פרטיותו של המטופל ובני משפחתו.

ג. על קלינאי התקשורת להתייחס באכפתיות ובאמפתיות לסבל ולאי נוחות שחווה המטופל במהלך הטיפול. –

ג. על קלינאי התקשורת להציג בפני המטופל אנשי צוות נוספים שאיתם הוא בא במגע, בשמם ועל פי הגדרתם המקצועית.