ב. על קלינאי התקשורת לספק למטופל ולבני משפחתו מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למצבו, לטיפול המוצע, לסיכויי ההצלחה, לסיכונים ולסבל אפשרי ולפרוגנוזה של המטופל.
ג. קלינאי תקשורת העוסק במחקר יפעל בהתאם לעקרונות המקובלים בקהילה הבין לאומית, בהתאם לכללים ולנהלים הנוהגים במחקר בישראל ובהתאם לכללים שהציבו ועדות האתיקה במחקר.
א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לגבש עמדה לגבי כישוריהם ויכולותיהם של המודרכים על ידו, ולתאר נאמנה, בעל פה או בכתב את עמדתו זו, ללא משוא פנים או העדפה.
ג. על קלינאי התקשורת להכיר במגבלות הידע שלו, ולהימנע מהצגת עמדה מקצועית במקום עבודתו ובפני מעסיקיו, כשאין בידו הידע הנדרש.
א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא את עמדתו המקצועית בדיוק ובאמינות, בכתב ובעל-פה, בפני המטופל ובני משפחתו ובכל פורום שמוצגת עמדתו.
ג. על קלינאי התקשורת להימנע ממעורבות בכל פעולה הקשורה למטופל ישירות או בעקיפין, על מנת להשיג טובות הנאה.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מקיום יחסים אישיים מיניים או רומנטיים עם המודרכים על ידו, כל עוד הוא מדריכם.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לנתח את תוצאות המחקר במקצועיות וביושר מקצועי ואקדמי, ולא להטות את ניתוח התוצאות או את הדיון בהן.
א. במקרה שקיים ניגוד אינטרסים בין בני המשפחה ובין המטופל, על קלינאי התקשורת לתת, במסגרת החוק, משקל משמעותי ומכריע לאינטרס המטופל ולטובתו.
ב. על קלינאי התקשורת להימנע ממתן טיפול אם קיים חשש סביר לפגיעה חמורה בתפקודו המקצועי, בשל סיבות רפואיות, אישיות או אחרות.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להימנע ממחקר שיש סבירות גבוהה כי יהיו בו, בתוצאותיו או בהשלכותיו, משום גרימת נזק גדול יותר הרבה יותר מהתועלת למטופלים, לחברה, לאיכות הסביבה או לדורות הבאים.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לדייק בהצגת שיטות המחקר שהשתמש בהן לביצוע המחקר ובתיאור התוצאות שהתקבלו.
ה. על קלינאי התקשורת להימנע מקיום יחסים אישים מיניים או רומנטיים עם המטופל כל עוד מתקיים ביניהם קשר מקצועי.
