ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע במסגרת פעילות ההדרכה, מאפליה בגין גזע, דת, לאום, מגדר, גיל, השתייכות פוליטית, העדפה מינית, מעמד חברתי, מוגבלות נפשית או פיזית וכיוצא באלה.
ד. על קלינאי התקשורת להציג את עצמו בפני מעסיקיו ובפני מקבלי השירות במקום עבודתו, באופן שיתאר נאמנה את מקצועו, התמחויותיו, תפקידיו ותאריו.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להיות מודע לאינטרסים ולשיקולים זרים העלולים להשפיע על המחקר, ולמנוע זאת.
א. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לכבד את תרומתם ואת קניינם הרוחני של חוקרים והוגים אחרים, ולדייק בחלקם ובתרומתם של אנשים נוספים שהשתתפו במחקר ותרמו לו או לפרסומו.
ב. על קלינאי התקשורת לספק למטופל ולבני משפחתו מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למצבו, לטיפול המוצע, לסיכויי ההצלחה, לסיכונים ולסבל אפשרי ולפרוגנוזה של המטופל.
ג. קלינאי תקשורת העוסק במחקר יפעל בהתאם לעקרונות המקובלים בקהילה הבין לאומית, בהתאם לכללים ולנהלים הנוהגים במחקר בישראל ובהתאם לכללים שהציבו ועדות האתיקה במחקר.
א. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לגבש עמדה לגבי כישוריהם ויכולותיהם של המודרכים על ידו, ולתאר נאמנה, בעל פה או בכתב את עמדתו זו, ללא משוא פנים או העדפה.
ג. על קלינאי התקשורת להכיר במגבלות הידע שלו, ולהימנע מהצגת עמדה מקצועית במקום עבודתו ובפני מעסיקיו, כשאין בידו הידע הנדרש.
א. על קלינאי התקשורת לגבש עמדה מקצועית עצמאית, על סמך הידע והניסיון שרכש, ולבטא את עמדתו המקצועית בדיוק ובאמינות, בכתב ובעל-פה, בפני המטופל ובני משפחתו ובכל פורום שמוצגת עמדתו.
ג. על קלינאי התקשורת להימנע ממעורבות בכל פעולה הקשורה למטופל ישירות או בעקיפין, על מנת להשיג טובות הנאה.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מקיום יחסים אישיים מיניים או רומנטיים עם המודרכים על ידו, כל עוד הוא מדריכם.
