א. על קלינאי התקשורת לשמור על החיסיון הרפואי של המטופל ועל הסודיות הרפואית בדרך ניהול הרשומות הרפואיות, בשיחה עם עמיתים ועם זרים, בעת הוראה והדרכה ובפרסומים אקדמיים.
על קלינאי התקשורת לסייע בחלוקה הוגנת של משאבים טיפוליים, וכן לפעול לתיקון חלוקת משאבים שאינה צודקת במקום עבודתו.
א. על קלינאי התקשורת לדווח למקום עבודתו ולמעסיקיו, ולהימנע מטיפול אם יכולתו המקצועית נפגעה חמורות, מסיבות רפואיות, אישיות או
ד. במקרה של אי הסכמה מקצועית בין עמיתים, יש לתאר את נקודות המחלוקת בפני המטופל, במקצועיות ובכבוד לדעות האחרות.
ד. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמת ההורים או האפוטרופוסים של משתתף קטין, ולקבל את הסכמת המשתתף אם הוא בגיר.
ה. על קלינאי התקשורת לכבד את זכותו של המטופל לסרב לטיפול, עם זאת להבהיר לו את המשמעות וההשלכות של סירוב לקבלת הטיפול המומלץ.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר, שהם יכולים לבחור שלא להשתתף במחקר או להפסיק את השתתפותם במחקר בכל שלב, בלי שתיפגע כל זכות שלהם, לרבות הזכות לקבל טיפול.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להציג בפני המשתתפים את האמצעים שיינקטו כדי להגן על המידע והנתונים שייאספו במהלך המחקר וכדי להבטיח את חשאיותם.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר להבהיר למשתתפים במחקר את מידת החשיפה שתתרחש עם פרסום המחקר, ולבקש את הסכמתם בכתב.
ג. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים המוסמכים על מצבים שבהם המטופל נמצא בסכנה או אם יש חשש שהוא נפל קרבן לניצול או להתעללות.
ד. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל בכתב או בעל פה או בכל דרך ברורה אחרת לקבלת הטיפול המוצע. – –
ב. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים מוסמכים במקום עבודתו או למעסיקיו על כשל טיפולי או על כשל אחר, על פי ההוראות הנדרשות בחוק, בתקנות ובנהלים.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמתו של קטין המשתתף במחקר, בהתאם לגילו ולכישוריו המתפתחים.
ג. על קלינאי התקשורת להציג בפני המטופל אנשי צוות נוספים שאיתם הוא בא במגע, בשמם ועל פי הגדרתם המקצועית.
