על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לשמור על פרטיותם ועל כבודם של המודרכים, ולא לחשוף מידע שהתקבל עליהם במסגרת ההדרכה בפני מודרכים אחרים, עמיתים או אנשים זרים.
ב. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל, ולסייע לו לקבל החלטות עצמאיות מתוך ידיעה ובחירה בנוגע לטיפול הניתן לו.
ט. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של הורי מטופל קטין ואת זכותם לקבל החלטות טיפוליות הנוגעות בו בהתאם לאמונתם ולתפיסת עולמם, כל עוד אין החלטת ההורים פוגעת בטובתו.
ג. על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה להימנע מלהעביר ביקורת על מודרכיו בפני מטופלים או בפני מודרכים אחרים.
ב. על קלינאי התקשורת לקבל את הסכמת המטופל או האפוטרופוס בכתב, בעל פה, ובמקרים המתאימים אף בהתנהגות, כדי להעביר מידע רפואי -על אודותיו לבני משפחתו, למטפלים או לכל צד ג’ אחר.
א. על קלינאי התקשורת לשמור על החיסיון הרפואי של המטופל ועל הסודיות הרפואית בדרך ניהול הרשומות הרפואיות, בשיחה עם עמיתים ועם זרים, בעת הוראה והדרכה ובפרסומים אקדמיים.
על קלינאי התקשורת לסייע בחלוקה הוגנת של משאבים טיפוליים, וכן לפעול לתיקון חלוקת משאבים שאינה צודקת במקום עבודתו.
א. על קלינאי התקשורת לדווח למקום עבודתו ולמעסיקיו, ולהימנע מטיפול אם יכולתו המקצועית נפגעה חמורות, מסיבות רפואיות, אישיות או
ד. במקרה של אי הסכמה מקצועית בין עמיתים, יש לתאר את נקודות המחלוקת בפני המטופל, במקצועיות ובכבוד לדעות האחרות.
ד. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמת ההורים או האפוטרופוסים של משתתף קטין, ולקבל את הסכמת המשתתף אם הוא בגיר.
ה. על קלינאי התקשורת לכבד את זכותו של המטופל לסרב לטיפול, עם זאת להבהיר לו את המשמעות וההשלכות של סירוב לקבלת הטיפול המומלץ.
