ב. על קלינאי התקשורת לדווח לגורמים מוסמכים במקום עבודתו או למעסיקיו על כשל טיפולי או על כשל אחר, על פי ההוראות הנדרשות בחוק, בתקנות ובנהלים.
ב. על קלינאי התקשורת העוסק במחקר לקבל את הסכמתו של קטין המשתתף במחקר, בהתאם לגילו ולכישוריו המתפתחים.
ג. על קלינאי התקשורת להציג בפני המטופל אנשי צוות נוספים שאיתם הוא בא במגע, בשמם ועל פי הגדרתם המקצועית.
ח. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל ואת זכותו ולקבל החלטות טיפוליות בהתאם לאמונתו ולתפיסת עולמו, אך בד בבד לשמור על יושרה מקצועית, ולבטא בבירור את עמדתו המקצועית.
ז. על קלינאי התקשורת לספק למטופל הכשיר וכן לאפוטרופוס או למיופה הכוח של משפחת המטופל הבלתי כשיר מידע מקיף וברור, כפי שנדרש – –בחוק זכויות החולה, כדי לאפשר לו להגיע להחלטה מדעת באשר לטיפול.
י. על קלינאי התקשורת לאפשר, לבקשת המטופל, נוכחותו של אדם נוסף בחדר הטיפול בן משפחה, מלווה או איש צוות. –
ו. על קלינאי התקשורת לקבל הסכמה מדעת למתן טיפול מהגורם המתאים )משפחה, אפוטרופוס טבעי, בפעול, או על ידי בית משפט( במקרים שהמטופל אינו כשיר לתת את הסכמתו לטיפול.
על קלינאי התקשורת העוסק בהדרכה לשמור על פרטיותם ועל כבודם של המודרכים, ולא לחשוף מידע שהתקבל עליהם במסגרת ההדרכה בפני מודרכים אחרים, עמיתים או אנשים זרים.
ב. על קלינאי התקשורת לכבד את האוטונומיה של המטופל, ולסייע לו לקבל החלטות עצמאיות מתוך ידיעה ובחירה בנוגע לטיפול הניתן לו.
